צוואה מחיים

סבלם הרב של חולים חשוכי מרפא נגע לליבו של המחוקק אשר קידם מספר חוקים, ביניהם חוק זכויות החולה, וחוק החולה הנוטה למות. חוקים אלה מעניקים לחולים סופניים את הזכות להפוך לאדונים לגורלם, ולהחליט שלא להמשיך את חייהם באופן מלאכותי.

החוק הישראלי, המפקיד את גורלם של חולים סופניים בידי קרובי משפחתם, מעמיד את קרובי המשפחה בפני מצב בלתי אפשרי, בו הם אמורים לחתום במו ידיהם על מות יקיריהם בעודם בחיים. על כן, פעמים רבות, מסרבים קרובי המשפחה לקחת החלטה, ורצונם של חולים הסופניים לא מתממש.

החוק הישראלי מורה לרופא המטפל בחולים סופניים שגורלם נחרץ, כשלא ניתן יותר להאריך את חייהם של החולים, אלא בעזרת חיבורם למכשירי החייאה, לפנות אל קרובי המשפחה הקרובים אל החולה ביותר, להציג בפניהם באופן מפורט את מצבו האנוש, ולקבל את רשותם שלא לחבר את החולה למכשירי החייאה.

המכשול הגדול ביותר להגשמת רצונם של חולים סופניים להפסיק את חייהם בנקודה זו נובעת מהירתעותם הטבעית של קרובי משפחתו של החולה, לתת יד למשאלתו האחרונה, ולהורות לרופא שלא לחברו למכונות ההחייאה.

רבים מקרובי המשפחה, שהיו שותפים לרצונו של קרובם למות בנקודה זו בחייו,  מסרבים ברגע האמת לחתום במו ידיהם על מות קרוביהם, ומטילים חזרה את האחריות על כתפי הרופא.

רבים לא יודעים זאת, אך לאחר שהרופא מחבר את החולים למכונות ההחייאה, אין דרך חזרה, מפני שהחוק בישראל לא מתיר לרופא בשלב זה, אלא לנסות להאריך את חייו של החולה ככל יכולתו ובכל דרך.

עתה, לאחר שהחולה “ניצל” וחייו מוארכים בצורה מלאכותית, עלולים קרובי במשפחה להתחרט, לעיתים בצל טענותיו והאשמותיו החריפות של החולה על שהמרו את פיו. אך אז לא יכולים קרובי המשפחה לממש את רצונו ולקרב את מותו –  מפני שמשמעות מעשה שכזה היא הריגה לכל דבר, שדינה מאסר.

לפני מספר שנים נדון צעיר ישראלי אשר ניסה לבצע המתת חסד באמו, לשנת מאסר בפועל, חרף העובדה שמעשהו היווה היענות ישירה של הבן לבקשתה המפורשת של האם, שסבלה ייסורים קשים ממחלתה הסופנית.

כך יוצא, שהחוק ההומאני שמטרתו לאפשר לישראלים שלקו במחלות סופניות לשלוט בגורלם, מחמיץ את מטרתו, ורבים מהם נדונים לשבועות, לחודשים ולעיתים גם לשנים של סבל, חרף רצונם העז למות”.

הפתרון – צוואה מחיים
בשנים האחרונות החלה מתפתחת מגמה לחתימה על ‘צוואה מחיים’ בקרב ישראלים לא מעטים, שחלקם הגדול בריאים לחלוטין –  ישראלים אשר נחשפו לסבלם הרב של חולים סופניים שחייהם מוארכים באופן מלאכותי, ואשר גמרו אומר בליבם שלא לעבור בעצמם את מסכת הייסורים הזו בסוף חייהם.

מדובר בדרך חוקית לחלוטין, המונעת למעשה מקרובי המשפחה לעמוד בפני הדילמה המכאיבה והקשה, המחייבת אותם לחרוץ את גורלו של אהובם לשבט או לחסד, עת הוא מגיע למצב חסר אונים בו מתחייבת הבחירה האם לחברו למכונות החייאה, או להתיר לו למות בשלווה.

‘צוואה מחיים’ הינה טופס משפטי לכל דבר, המסמיך עורך דין, רופא או כל אזרח בו יבחר המצווה, להפוך לנציגו מול הרופאים, ברגע גורלי בו אמורה להתקבל ההחלטה על המשך חייו, או הפסקת המאמצים להחייאתו באופן מלאכותי.הצוואה מחיים, לא נותנת לאותו נציג “רישיון להרוג” את החולה, אלא מאפשרת לו להכריע בעד ‘המתת חסד פסיבית’ של החולה, על פי בקשתו, ותוך מימוש רצונו, מבלי לסבול חיבור רגשי שעלול לחבל בשליחות לשמה נבחר.

בחתימה על ‘צוואה מחיים’ מסמיך החולה (‘המצווה’) את הנציג מטעמו להורות לרופאים שלא לחבר אותו למכונות החייאה, חרף התנגדות קרוביו.

ישראלים מעטים מודעים לפתרון המשפטי הזה, שניתן לעשותו בשיתוף פעולה מלא עם קרובי המשפחה הקרובים, או בלעדיהם, וכמו כן ניתן לחותם עליו לסגת ממנו בכל עת.

החשיבות בבחירת השליח
למרות שהחוק מתיר להסמיך כל אדם בו
ייבחר המצווה, כמי שבבוא היום יכריע על הפסקת חייו, מומלץ להימנע מתסבוכות משפטיות שעלולות להתפתח מחתימה על צוואה שכזו על ידי שליח לא מתאים.

כאשר הנציג שנבחר הינו קרוב משפחה, הדבר מאבד מטעמו, מפני שהסמכתו לא משחררת אותו פעמים רבות מהתלות במשפחה, ועלולה לחשוף אותו ללחצים חריפים מצד המשפחה, העלולים לשנות את דעתו ברגעים המכריעים. כמו כן, אם אותו קרוב המשפחה הוא מוטב בצוואתו של האיש, ועשוי לקבל חלקים מעיזבונו, אותו קרוב עלול להיחשד במניעים זרים, ואף ברצח.

בחירה בעורך דין לבצע את השליחות, עדיפה, אם כי יש בצידה כמה חסרונות בולטים. לא כל עורך דין מצוי בנבכי חוקי המשפחה, הירושה והחוק הפלילי הישראליים, ועלול לבצע טעויות קשות שעלולות לסבך את בני המשפחה ואת עצמו עם החוק.

עורכי דין המתמחים בתחום המשפחה, הינם השליחים האופטימאליים למשימה זו, הדורשת היכרות עם החוק לעומקו, ערנות לשינויים התכופים בחוקים השונים הנוגעים לנושא בישראל. עורך דין לדיני משפחה ישמור על נוסח מגונן, שמירה על מגבלות החוק המשתנות, וזאת לא רק על מנת להגן על רצונותיו של החולה, אלא גם על בני משפחתו הנותרים בחיים.