בשעה טובה ומוצלחת החלטת להציע לבת זוגך נישואין. לאחר אין סוף הכנות הגיע הערב המיוחל. שכרתם אולם, שמלה, DJ וכל האורחים המכובדים צריכים להגיע. והנה, אתה מוצא עצמך יושב בחדר יחד עם הרב המחתן ועוזרו הנאמן, ויחד אתם ממלאים את שטר ה– ‘כתובה‘.
אתה בהתרגשות ובלהט האירוע והנה באה השאלה: “כמה”? כמה כסף אתה מתחייב לאשתך בכתובה? מתוך ידיעה שהסכום יקרא בפני כל הקהל המכובד שבא להשתתף, ובכלל, מתוך הידיעה שלכתובה כלל אין משמעות, אתה נוקף בסכום מכובד – שישמע טוב. 555,555 ₪ אתה אומר. שיהיה!
אלא שביום אחד, אתה מחליט לשים קץ לנישואיך. ללא מחשבה מוקדמת ועל פי השמועה לפיה גבר צריך לרוץ לבית הדין, אתה מתייצב בבית הדין הרבני ומגיש תביעת גירושין מבלי שכלל יש לך עילת גירושין.
לא חולף זמן רב, והנה אתה זוכה לקבל מעטפה. עם פתיחתה אתה מגלה כי הפעם זו אשתך אשר הגישה כנגדך תביעה לבית הדין הרבני על סך 555,555 ₪. מקור החיוב: כתובה!
מי יכול היה לדעת, שלאותה כתובה עליה חתמת ביום שמחתך, תהיה משמעות כלשהי מעבר לפן הטקסי?! שלא לדבר על העובדה שאותו ‘חוזה’ כלל אינו כתוב בשפה המובנית לך, והפעם היחידה שהבטת בו היתה מול קהל של מאות אורחים במעמד החופה.
אז על מה בעצם חתמת והאמנם יש לזה תוקף?
שטר הכתובה הינו חוזה משפטי תקף ומחייב לכל דבר! המדובר בהתחייבות, אשר בהתקיים תנאים מסוימים ניתן לאוכפה. בחתימתו על שטר הכתובה מתחייב הבעל באופן חד צדדי כלפי אשתו, בין היתר, לפצותה בסכום המוזכר בכתובה במקרה בו יבקש לגרשה מבלי שעומדת לו עילה הלכתית לעשות כן.
בפועל, במקרה בו בעל מבקש לגרש את אשתו מבלי שיש לו עילה הלכתית לעשות כן, רשאית האישה לתבוע את כתובתה. זאת ועוד, במקרים מסוימים מאוד, יכולה אישה להגיש כנגד בעלה תביעה לחיובו בכתובה גם אם הבעל לא הגיש תביעת גירושין. המדובר במקרים אשר נובעים מהתנהגות הבעל במהלך קשר הנישואין, כדוגמת בגידה.חרף העובדה כי במעמד החתימה על הכתובה, איש לא טרח להסביר לך כי הכתובה הינה חוזה משפטי מחייב, וחרף העובדה כי חתמת על התחייבות מבלי שקראת את תוכנה (שהרי שפת הכתובה אינה ידועה לך), חרף כל אלה, הרי שבידי אשתך שטר תקף אותו תוכל לתבוע בבית הדין הרבני.