shutterstock_52608613
שלום בית

במהות, תביעה לשלום מטרתה פניה לבית הדין הרבני בבקשה שזה יסייע לצדדים לחזור ולחיות בשלום זה עם זו. חרף העובדה כי תביעות אלו מוגשות לבתי הדין  מידי יום וכדבר שבשגרה, בפועל, מעטות התביעות אשר באמת מוגשות לבתי הדין לשם השגת שלום בית אמיתי.

מאחר ולא ניתן באמת ובתמים לכפות על צד לחיות בשלום בית, בחלק נכבד מהמקרים הגשת תביעה לשלום בית תהיה טקטית בלבד, ותוגש על ידי בעלי הדין לשם מניעה או השגת יתרונות בהליכים משפטיים.

יתכן מצב בו שני הצדדים מעוניינים לשים קץ לנישואיהם, אולם בהעדר הסכמה על תנאי הפירוד, וכאמצעי לחץ, עותר צד לבית הדין הרבני בתביעת שלום הבית. במסגרת תביעה זו, רשאי צד לדרוש מבית הדין סעדים אשר יגרמו למשיכת זמן ועיכוב ההליכים המשפטיים. כך לשם הדוגמא, אשה אשר מגישה תביעה לשלום בית, תבקש במסגרתה צו למדור ספציפי. בעוד הבעל מעוניין לפרק את השיתוף בדירת המגורים של הצדדים ולשם כך פנה לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה מתאימה, מקבל האישה צו זה ומכאן שפירוק השיתוף בבית מתעכב – דבר אשר גורם לעיתים להתקפלות של הבעל. במקרים רבים עושים צדדים שימוש בתביעות לשלום בית על מנת לקבל צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הצד שכנגד ואף צווי עיקול שונים.

תביעה לשלום בית, גם אם נתקבלה על ידי בית הדין אשר חייב את אחד הצדדים לחזור לשלום בית, אינה ניתנת לאכיפה בפועל!  לכל היותר יטיל בית הדין סנקציות על צד המסרב לשוב לשלום בית.