התנגדות לצוואה
אדם אשר רוצה לקבוע מה יעשה ברכושו לאחר אחרית ימיו, חייב לעשות זאת באמצעות חתימה על גבי צוואה. אותו אדם, יוכל לשנות צוואה זו מעת לעת כאשר הכלל הוא כי צוואתו האחרונה של אותו אדם, היא הצוואה הקובעת ואילו כל הצוואה קודמת בטלה ומבוטלת. לצוואת מנוח אין תוקף, כל עוד הרשם לענייני ירושה או בית דין רבני, הכריז כי הצוואה הינה בת תוקף וזאת באמצעות ‘צו קיום צוואה’.
לאחר פטירת המצווה, יפנו מחזיקי הצוואה לעורך דין על מנת שזה יגיש עבורם בקשה לצו קיום צוואה.
עם הגשת הבקשה לצו קיום צוואה, תפורסם מודעה בעיתון יומי וזאת כדי “ליידע” כל בעל עניין, כי המנוח נפטר ובפני רשם הירושה (או בית דין דתי) עומדת בקשה לצו קיום הצוואה. כאן, כל אדם אשר סבור כי אין לקיים את הצוואה, מוזמן להגיש התנגדות לקיום הצוואה. עם קבלת ההתנגדות במשרדי רשם הירושה, יועבר התיק לבית המשפט לענייני משפחה בו היה מקום מגוריו האחרון של המנוח.
מהן העילות המרכזיות להתנגדות:
- המצווה לא היה כשיר לחתום על צוואה באשר לא היה צלול, לא הבין את תוכנה של הצוואה, היה פסול דין, חולה נפש וכד’.
- המצווה היה תחת השפעה בלתי הוגנת כדוגמת אונס, כפיה, איומים, סחיטה וכד’.
- “טעויות טכניות” – פגמים בצוואה – טעויות סופר, הוראות בלתי חוקיות או התניות בלתי מוסריות, צוואה שנערכה לטובת עדים בצוואה, וכד’.
- טענות בדבר זיוף חתימה.
- טענות בדבר צוואה סותרת או מאוחרת.
על המתנגד לקיום הצוואה להגיש התנגדות מנומקת ולפרט בה את העילות עליהן הוא מבקש להסתמך. לאחר שהתיק יועבר לבית המשפט לענייני משפחה יוזמנו הצדדים לדיון ומעתה יחלו הליכים ארוכים וממושכים אשר בסופם יוחלט האם לקבל את ההתנגדות או לחילופין האם לקיים את הצוואה.
הליכי התנהגות לצוואה הינם הליכים ארוכים וקשים. להבדיל מתביעות רגילות בהן על התובע להוכיח את תביעתו, הרי שבהליכי התנגדות, יתכן כי נטל ההוכחה לצד שמבקש לקיים את הצוואה – יתהפך ואילו הוא זה שיאלץ להוכיח לבית המשפט את תוקפה של הצוואה.